שותה הכפר | יקבים תחת אש

מבקר הבית השתתף בטעימת יינות מיקבים קטנים בדרום, וגילה שם כמה הפתעות לא רעות בכלל

 

את יונתן קורן, הבעלים והיינן של יקב לוטם הגלילי, הכרתי הקיץ במהלך נסיעה לבורגון. שנינו לא נשכח את הארוחה שאכלנו יחד, בבית קפה צמוד לשוק של יום ראשון בעיירה שאני. המלצרית אמרה שהם לא מגישים אוכל, אבל זה בסדר אם נביא משהו מהשוק ונשב ליד שולחן. אז הבאנו. חצי אווז מעושן, פרוסת אנטרקוט מדממת וכמה נתחי חזיר ישר מהרוטיסרי. אחר כך מישהו הביא גם עוף שלם ואת כל זה שטפנו עם כמה בירות כהות. על פי המבטים שהיא נעצה בנו, נראה לי שגם המלצרית לא תשכח במהרה את כמויות הבשר שטרפנו שם בידיים, קצת לפני עשר בבוקר.

כמה ימים מאוחר יותר, כשהיינו בדרך חזרה ארצה, הכל התחיל. בשלב מסוים יונתן נצמד לטלפון והחליף הודעות טקסט עם יחידת המילואים שלו, עד שנפרדנו בשדה התעופה. למחרת הוא התגייס לכמה שבועות, כדי לפקד על פלוגה בחטיבת הנח"ל.

פגשתי את יונתן שוב בערב שהוקדש למכירת יינות של יקבים מאזורים תחת אש. היקב האורגני שלו אמנם לא נמצא באמת תחת אש, אבל התקופה שלו בעזה, שהשביתה את היקב כמעט לחלוטין, הכניסה אותו לקטגוריה בכבוד.

את אלנה צימבליסטה, מיקב כרם צימבליסטה ממושב אביגדור, המבצע תפס באמצע הבציר. "בשרדונה שלנו מצאנו רסיסים כאלה", היא אמרה ופרשה את הידיים הכי רחב שהיא יכולה. גם יאיר רמאן מיקב רמאן שבניר בנים היה במילואים מהיום הראשון למבצע. חלק מהענבים שלו מגיעים מאזור הר מירון, הרחק מטווח הטילים העזתיים, אבל באחד ממטעי הפרי שהוא מגדל ליד היקב, נחת, כך הוא מספר, טיל לא קטן בכלל.

לורי לנדר מיקב צפרירים חיתנה את בנה בחצר היקב, במושב צפרירים, על רקע של אזעקות "וזיקוקים מתוצרת עזה". אירית וסנדרו פלגריני מיקב לה טרה פרומסה שבקיבוץ גת מספרים שהטילים עברו אמנם גבוה ורחוק מעליהם, אבל גם המבקרים, שמגיעים בימים כתיקונם ליקב ולמסעדה שצמודה אליו, עברו בחודש האחרון למקומות בטוחים יותר.

פרט להם התקבצו בסמטה היפואית הקטנה גם נציגים של יקב עגור ממושב עגור, יקב משק יין הנס שטרנבך מגבעת ישעיהו ויקב מרשה ממושב זרחיה שליד קסטינה. חלק מהכרמים שלהם ספגו פגיעות ישירות, וכולם, בלי יוצא מן הכלל, ספגו פגיעה קשה במכירות. דולב גבעון רוטר, האיש מאחורי מיזם Jaffa המקסים, שמארח ערבי יין, ג'אז ואוכל טוב, החליט לקבץ אותם לערב אחד, כדי לשפר את מצב הרוח ואולי גם את שורת הרווח. הציפיות שלי מערבי טעימה של יקבים קטנים עד קטנטנים הן אף פעם לא מאוד גבוהות, אבל היו שם כמה יינות טובים באמת, ששווה לחפש, ולא רק בגלל המצב.

משק יין הנס שטרנבך, ג'נבא לבן 2013

 

אחת ההפתעות הטובות של הערב. סוביניון בלאן נקי מאוד, טרופי, פריך ומאוזן, עם נוכחות של ריחות הדרים ועשב קצור, ממש כמו שצריך. המחיר: כ־90 שקלים

יקב כרם צימבליסטה, שרדונה 2012

 

עשייה של יין לבן באזורים נמוכים וחמים היא משימה שלא קל לעמוד בה. השרדונה הזה דווקא מצליח. יין קליל, מאוזן ונעים מאוד לשתייה. המחיר: כ־90 שקלים

יקב מרשה, שנין בלאן 2013

 

מינרלי, מתובל, עשיר ומרתק. הפוטנציאל המלא של הזן עדיין רחוק ממימוש, אבל עושה רושם שהדרך נכונה. המחיר: כ־70 שקלים

יקב לוטם, SONORE, שיראז 2013

 

"יין אורגני" הן צמד מילים שמשמש לפעמים כדי להסוות פרי לא ממש טוב. זה לא המקרה בשיראז של יונתן. יין עשיר ומאוזן, עם טעמים מרוכזים ומבנה מרשים. המחיר: כ־80 שקלים

 

מתוך ישראל היום | 15/08/2014